Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 29b

נַהְדְּרֵהּ וְנֶהְדַּר וְנִקְמְצַהּ בִּימָמָא? הוּא תָּנֵי לַהּ וְהוּא אָמַר לַהּ: כְּלֵי שָׁרֵת מְקַדְּשִׁין אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא בִּזְמַנּוֹ.

Traduction

Let us restore the handful that was removed from the meal-offering at night, and let us again take a handful during the day. Why must the meal-offering be burned? The Gemara explains: He taught the baraita that he received through tradition, and he said its explanation. Service vessels, which are sacred, consecrate their contents even when those contents are not placed in the vessel at the appointed time for that service. Once the handful is placed in the sacred vessel, the sanctity of the handful immediately takes effect and the situation can no longer be remedied.

Rachi non traduit

הוא תני לה. להא מתניתין והוא אמר לה האי תירוצא מדעתו:

כלי שרת מקדשין שלא בזמנו. והקומץ טעון מתן כלי וכיון שקידש הקומץ בכלי לשם קומץ אינו חוזר להיות טבל כמנחה שלא נקמצה ועל כרחיה מאחר שזה קרוי קומץ אינך הוו שירים:

Tossefoth non traduit

נהדריה ונקמציה ביממא וכו' כלי שרת מקדשין שלא בזמנו. קשה מנליה דמקדשי שלא בזמנו והא לא קתני אלא נקמצה וכיון דאנו מוסיפין על הברייתא שיקדש הקומץ א''כ נוסיף נמי ונימא דמיירי שהקטיר הקומץ בלילה ולהכי תצא לבית השריפה אבל משום קידוש קומץ לחודיה לא הוי אמרינן תצא לבית השריפה וי''ל אי מיירי כשנקמצה וקידש קומציה ותו לא אז קאמר שפיר ולא זו בלבד דכתיב ביה בהדיא ביום זבחכם יאכל אלא אפילו מליקה ולא מיבעיא מליקה דדמיא קצת לזבח שכן מיני דמים אלא אפילו נקמצה וקדש הקומץ בלילה דאע''ג דלא כתיב בה ביום בהדיא תצא לבית השריפה אבל אי הוה אמרינן דהקטיר קומצה איפכא מיבעיא ליה דטפי פשיטא לן דהקטרת קומץ ביום ממליקה דכתיב זאת התורה לעולה למנחה וגו' וכתיב בתריה ביום צותו להקריב ועיקר לשון הקרבה היינו הקטרה ומיהו בחנם דחק רש''י לפרש כן דבקידוש קומץ איירי דאיכא למימר דלא נתקדש הקומץ אלא המנחה נתקדשה בכלי ונקמצה בלילה ופריך ונהדר הקומץ לדוכתה ונהדר ונקמצה ביממא ומשני כיון דהמנחה נתקדשה בכלי נפסלת בעמוד השחר כדין כל קידוש כלי וק''ל בלא נקמצה נמי תצא לבית השריפה כיון דנתקדשה בכלי וי''ל אי לא נקמצה לא תצא לבית השריפה בלילה עד שתיפסל בעמוד השחר אבל השתא דנקמצה בלילה תצא לאלתר לבית השריפה ולא בעי עיבור צורה:

מֵיתִיבִי, זֶה הַכְּלָל: כָּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם — קָדוֹשׁ בַּיּוֹם, וְכָל הַקָּרֵב בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בַּלַּיְלָה, וְכָל הַקָּרֵב בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה — קָדוֹשׁ בֵּין בַּיּוֹם וּבֵין בַּלַּיְלָה. קָתָנֵי מִיהַת: כָּל הַקָּרֵב בַּיּוֹם קָדוֹשׁ בַּיּוֹם, בַּיּוֹם אִין, בַּלַּיְלָה לָא! דִּילְמָא אֵינוֹ קָדוֹשׁ לִיקְרַב, אֲבָל קָדוֹשׁ לִיפָּסֵל.

Traduction

The Gemara raises an objection from that which was taught in a baraita. This is the principle: Any offering that is sacrificed during the day is consecrated by being sacrificed during the day; and any offering that is sacrificed at night is consecrated only at night; and any offering that is sacrificed both during the day and at night is consecrated both during the day and at night. In any case, it is teaching that any offering that is sacrificed during the day is consecrated during the day. One learns by inference: During the day, yes, it is consecrated; at night, no, it is not consecrated. Apparently, the handful of the meal-offering is not consecrated before dawn, which poses a difficulty to the explanation of Rabbi Avin’s father. The Gemara answers: Perhaps the inference from the baraita means that when it is not sacrificed at its appointed time it is not sufficiently consecrated to be sacrificed on the altar; however, it is sufficiently consecrated to be disqualified.

Rachi non traduit

כל הקרב ביום. כגון המנחות והלבונה והדם והקטורת:

קדוש. בכלי שרת ביום ויקדש קדושת הגוף:

כל הקרב בלילה. כגון מנחת נסכים דאמר מר (מנחות מד:) ומנחתם ונסכיהם אפילו בלילה:

קדוש. בכלי שרת קדושת הגוף אם נתנו בהן בלילה:

קתני מיהת כל הקרב ביום קדוש ביום אבל בלילה לא. אינו קדוש:

ליקרב. להיות כשר ליקרב אבל קדוש להיות מוכשר באותה קדושה ליפסל בטבול יום ובמחוסר כפורים אם נגע בו וביוצא אם יצא ובלינה אם לן וזו גם היא נפסלת בלינה דקי''ל בזבחים (דף פז.) עמוד השחר עושה לינה ונפסלת קמיצת לילה שאין חוזרת עוד לטבלה:

מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: סִידֵּר אֶת הַלֶּחֶם וְאֶת הַבָּזִיכִין אַחַר הַשַּׁבָּת, וְהִקְטִיר אֶת הַבָּזִיכִין בַּשַּׁבָּת — פְּסוּלָה.

Traduction

Rabbi Zeira raised an objection to the principle of the father of Rabbi Avin based on what was taught in a mishna: If a priest arranged the bread and the vessels of frankincense that accompany the shewbread on the golden table after Shabbat, on Sunday instead of on Shabbat, then even though he burned the frankincense that was in the vessels on Shabbat, they are disqualified. That is because the bread was not arranged at its appointed time and therefore will not be arranged on the table for the requisite seven days.

Rachi non traduit

פסולה. שלא נסדרה בשבת לעמוד שם שבעת ימים כמשפטם והרי היא מחוסרת זמן [ול''נ דל''ג פסולה דהא מסקנא דשמעתין לא חשיב סידור יום ראשון סידור אלא כסידרו הקוף וכמונח בקופסא דמי ולמה יפסול הלחם בהקטרת הבזיכין והלא לא קידש השלחן ללחם כלל אא''כ פירקו בשבת הבאה ויחזור ויסדרנו והכי מוכח נמי מדקתני כיצד יעשה אלמא יש תקנה לדבר וה''נ גריס בפירוש ר''ח איש רומי מתיב רבי זירא כו' והקטיר הבזיכין בשבת כיצד יעשה וכו' ורבותא הוא דנקיט אע''ג דהקטיר הבזיכין בשבת כמו שרגילין לעשות יביא בזיכין אחרים ויסדר עם הלחם]:

כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? יַנִּיחֶנּוּ לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. שֶׁאֲפִילּוּ עָמְדָה עַל הַשֻּׁלְחָן יָמִים רַבִּים — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְאַמַּאי? תִּקְדּוֹשׁ וְתִיפְּסֵל!

Traduction

How shall he proceed to prevent its disqualification? He should not remove it, but rather he should leave the shewbread on the table to be removed the following Shabbat, as even if the bread remained on the table for many days, that does not matter. Then, on the following Shabbat, he arranges and places the shewbread in the appropriate manner. And according to the opinion of the father of Rabbi Avin, why is this remedy effective? If service vessels consecrate their contents even when those contents are not placed there at the appointed time, once the bread was placed on the table after Shabbat it is consecrated and disqualified.

Rachi non traduit

כיצד יעשה יניחנו. על השלחן עד שבת הבאה:

תיקדש ותיפסל. כיון דכלי שרת מקדשין שלא בזמנו ליפסל ויקדש השלחן את הלחם מאחד בשבת ליפסול בסידור שלא בזמנו:

אָמַר רָבָא: מַאן דְּקָא מוֹתֵיב — שַׁפִּיר קָא מוֹתֵיב, וַאֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין נָמֵי מַתְנִיתָא קָאָמַר, וְקָסָבַר: לַיְלָה אֵין מְחוּסַּר זְמַן, יוֹם מְחוּסַּר זְמַן.

Traduction

Rava said: Rabbi Zeira, who raises the objection, raises the objection well. And the father of Rabbi Avin is also stating a baraita. Therefore, his opinion cannot be dismissed. At the same time, the contradiction between the baraita and the mishna must be resolved. And the tanna of the baraita maintains: A service performed at night is not considered premature. If there is a requirement to perform a certain action during the day but one performed it the night before, it is not considered as though he did not perform it at its appointed time, because the day and the night before it are considered a single unit. Therefore, placing the shewbread on the table before dawn disqualifies it. However, a service performed a day earlier is considered premature. Therefore, the table does not consecrate shewbread placed on it a day before Shabbat, and all the more so a week before Shabbat.

Rachi non traduit

אמר רבא האי דקא מותיב שפיר קא מותיב ואבוה דרבי אבין. דמותבי ליה מיניה לאו שמעתתא דאמוראי אמר דנימא דאיתותב אלא מתניתא תנא וצריכין אנו ליישב דלא ליקשו מתניתא אהדדי ותרצינהו הכי קסבר תנא דאבוה דר' אבין לילה לא הוי חסרון זמן הואיל והיתה ראויה ליקדש בכלי שרת שחרית הלכך כלי שרת מקדשין הקומץ בלילה:

אבל יום מחוסר זמן. דבר שאין זמנו היום עד מחר והרי הוא מחוסר זמן יום שלם הוי חסרון זמן וכ''ש זה שאינו זמנו לקדש עד יום השבת:

כִּי מָטֵי בֵּי שִׁמְשֵׁי תִּקְדּוֹשׁ וְתִפְסוֹל! אָמַר רָבִינָא: שֶׁקָּדַם וְסִלְּקוֹ. מָר זוּטְרָא, וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בְּשֶׁלֹּא קָדַם וְסִלְּקוֹ, כֵּיוָן שֶׁסִּדְּרוֹ שֶׁלֹּא כְּמִצְוָתוֹ — נַעֲשָׂה כְּמוֹ שֶׁסִּדְּרוֹ הַקּוֹף.

Traduction

If a service performed at night is not considered premature, when Shabbat evening arrives, the arrangement of bread remaining on the table should be consecrated and disqualified when morning comes, because it was arranged at night. Ravina said: It is referring to a case where one removed the shewbread from the table before nightfall on Friday night to prevent consecration and disqualification. Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: Even if you say that one did not remove the shewbread before nightfall, since he arranged the shewbread not in accordance with the procedure dictated by its mitzva as it was not at its appointed time, its legal status becomes as if a monkey arranged the shewbread. At dawn, the priest will remove it from the table and replace it in accordance with the procedure dictated by its mitzva. However, with regard to a meal-offering whose handful was placed into a sacred vessel and shewbread that was placed on the table before dawn, they are not considered premature. They are therefore consecrated and disqualified.

Rachi non traduit

כי מטי בי שמשי. דלילי שבת שהיא ראויה לקדש מחר תקדש על השלחן דקאמרת לילה אין מחוסר זמן ותיפסל משום סידור לילה ולשחרית נפסל בלינה:

שקדם וסילקו. סמוך לחשיכה ערב שבת:

שלא כמצותו. בחסרון זמן:

נעשה כמו שסידרו הקוף. שלא מדעתו שהרי נסדר קודם ליל שבת על השלחן בשעה שהוא מחוסר זמן דלא דמי לקומץ שנקמץ בלילה ולחם שנסדר בליל שבת דלאו מחוסר זמן הוא וקדוש ליפסל (ועתה בשבת כשמגיע זמן עריכת לחם הפנים הכהן יכנס שחרית ויסלק ויסדר שנית) וכשמגיע זמנו אין השלחן מקדשו עד שיסלקנו ממנו ויחזור ויסדרנו:

Tossefoth non traduit

כמו שסידרו הקוף. הא דלא אמרינן נמי הכי לעיל כיון שקידשו שלא כמצותו נעשה כמו שנתנו שם הקוף יש לומר דהתם נתכוון לקדש שכסבור היה שהוא יום דומיא דמתניתין שעלה מאור הלבנה וכו' אבל הכא כיון דבכוונה עשה וידע שסידרו שלא כמצותו נעשה כמו שסידרו הקוף:

זֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ. בִּשְׁלָמָא רַגְלַיִם מִשּׁוּם נִיצוֹצוֹת, אֶלָּא יָדַיִם מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא: זֹאת אוֹמֶרֶת,

Traduction

The mishna continues: This was the principle in the Temple: Anyone who covers his legs, a euphemism for defecating, must immerse afterward; and anyone who urinates requires sanctification of the hands and feet with water from the basin afterward. The Gemara asks: Granted, one who urinates is required to sanctify his feet, due to drops of urine that drip on his feet. However, with regard to his hands, what is the reason that he is required to sanctify them? His hands did not come into contact with anything filthy. Rabbi Abba said: That is to say that one learns appropriate conduct from this, namely that

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source